קטרקט

קטרקט הוא מצב בו עדשת העין השקופה נהיית עכורה. זהו מצב שבהתאם לגודלו ומיקומו עלול להפריע לראייה.
העדשה ממוקמת בתוך העין, מאחורי האישון ותפקידה לשבור את קרני האור שנכנסות לעין.
המחלה יכולה להופיע בעין אחת בלבד או בשתיהן, בחומרה ובזמנים שונים.

קרני האור מתמקדות על הרשתית והקלט נשלח אל המוח שיודע לתרגם את המידע לתמונה שאנו רואים.
העדשה עשויה בעיקר חלבונים ומים, ועכירות העדשה נגרמת עקב שינויים בחלבונים ובסיבי העדשה, וכשהיא מאבדת משקיפותה אינה יכולה להמשיך ולמלא את תפקידה.
מטופל שסובל מהבעיה חש כאילו מביט דרך שמשת מכונית מעורפלת או מאובקת.
הדברים נראים מטושטשים, מעורפלים או בצבעים דהויים והוא עלול לחוש רגישות מוגברת לאור.
רוב המקרים מתפתחים בקרב מבוגרים אך המצב יכול להתפתח גם בקרב צעירים, ילדים ותינוקות.

 

ניתן לסווג את הקטרקט לפי מיקום התפתחות העכירות בעדשה

קטרקט גרעיני (Nuclear sclerosis)

זהו הסוג הנפוץ ביותר של המחלה והוא קשור בעיקר לגיל.
סוג זה גורם לעכירות צהובה הדרגתית, ולהתקשחות האזור המרכזי של העדשה הידוע גם בשם הגרעין.
עם הזמן, התקשחות והצהבה אלה יתרחבו לשכבות האחרות של העדשה.
ככל שסוג זה מתקדם, הוא משנה את יכולת מיקוד העין והראייה לקרוב עשויה להשתפר באופן זמני, תהליך שמכונה "ראייה שנייה" – אך מדובר בשיפור זמני שצפוי להידרדר.
קטרקט גרעיני מתקדם לאט ויכולות לעבור כמה שנים עד שהמטופל יחוש בפגיעה בראייה.

קטרקט קורטיקלי (Cortical)

סוג זה מופיע בדרך כלל כעכירות בחלקה החיצוני ההיקפי של העדשה.
סוג זה מתרחב בהדרגה מבחוץ אל עבר מרכז העדשה.
מצבים אלה גורמים לאור שחודר אל העין להתפזר ולגרום לראייה מטושטשת, בוהק, ניגודיות פחותה ולפגיעה בתפיסת עומק.
מטופלים הסובלים מסוכרת נמצאים בסיכון מוגבר לפתח קטרקט קורטיקלי.  

קטרקט תת קפסולרי אחורי (posterior subcapsular cataracts)

סוג זה מתחיל כאזור אטום או עכור בחלקה האחורי של קפסולת העדשה.
הקפסולה היא מעין שק המקיף את העדשה ומחזיקה אותה במקומה.
במהלך הניתוח מוסר חלקה הקדמי של הקפסולה ודרך הפתח שנוצר מפורקת ומוצאת העדשה העכורה.
שאר הקפסולה נותרת במקומה ולתוכה מוכנסת העדשה המלאכותית (IOL).
עם הזמן חלקה האחורי של הקפסולה עלול להפוך לעכור בעצמו אך חשוב להבין שלא מדובר בחזרת המחלה בעדשה שכן העדשה הוצאה בניתוח והוחלפה.
לכן התסמינים של קטרקט תת קפסולריים יהיו דומים לקטרקט הראשוני ויכללו קושי לקרוא, הסתנוורות מאורות, טשטוש ראייה והילות סביב אורות בוהקים.
אנשים הנוטלים סטרואידים באופן קבוע או חולים בסוכרת או מטופלים בעלי מספר משקפיים גבוה, נמצאים בסיכון לפתח סוג זה של מחלה.
קטרקט תת קפסולרי עלול להתפתח במהירות והתסמינים יופיעו תוך חודשים.  

 

קיימות סיבות רבות להתפתחות המחלה 

קטרקט הקשור לגיל

מדובר בסיבה הנפוצה ביותר, ואכן רוב המקרים יופיעו בגיל מבוגר.
אף על פי שניתן להבחין בסימנים בבדיקת עיניים כבר בגיל 40-50, מכיוון שהתפתחותו איטית בדרך כלל הוא אינו מורגש קלינית על ידי המטופלים לפני גיל 60-70. 

קטרקט טראומטי

המחלה לפעמים נובעת עקב פציעה ישירה או טראומה בעין.
המחלה עלולה להתפתח מיד אחרי החבלה, אך ייתכן שיחלפו שנים מהאירוע בטרם יתפתח.
לא ניתן לצפות מתי זה יקרה ומי מועד להתפתחות המחלה לאחר חבלה.
קטרקט טראומטי מתרחש לעיתים קרובות אחרי טראומה קהה בעין או בגלל חשיפה לכימיקלים מסוימים.

קטרקט מולד

אף על פי שקטרקט היא מחלה של הגיל המבוגר, יש גם תינוקות הנולדים עם הבעיה.
במקרים מסוימים המחלה תורשתית אינו משמעותי ולא פוגע בראייה.
במידה ועכירות העדשה אכן משמעותית יש חשיבות להסרת הנגע בשלב מוקדם בקרב ילדים ותינוקות שכן העין והראייה עדיין מתפתחות בגיל זה.
העין והמוח זקוקים לגירוי ויזואלי קבוע ובמידה והגירוי נקטע לפרק זמן ארוך יחסית, המוח "מוותר" על העין והיא הופכת לעין עצלה.
המצב עלול להיות בלתי הפיך במידה ואינו מטופל ועל כן חשיבות אבחנה מהירה של המחלה בילדים ותינוקות, וטיפול יעיל ומהיר גם כן.
בנוסף עלולה להיווצר פזילה במידה והמחלה לא מטופלת בזמן.

קטרקט עקב קרינה

למרות שלא מדובר במצב שכיח, המחלה יכולה להופיע לאחר חשיפה לסוגים מסוימים של קרינה.
כמו כן המחלה יכולה להיגרם על ידי חשיפה לאור שמש (קרינת UV) ולכן מומלץ לעטות משקפי שמש בעת חשיפה מוגברת לשמש, במיוחד אם מדובר באדם בעל גורמי סיכון נוספים לפיתוח המחלה.