...

תזמון של ניתוח קטרקט

יש מספר אינדיקציות שמצדיקות ניתוח קטרקט, אבל העיקרון המנחה הוא שבמידה ויש תסמינים מהקטרקט המפריעים ליכולתו של המטופל לענות על צרכיו בחיי היומיום – אז יש אינדיקציה לניתוח קטרקט. אין קריטריונים המבוססים על רמת חדות הראייה. האינדיקציה להתערבות כירורגית זהה לגבי קטרקט שנובע מגיל ולקטרקט הנרכש מסיבות אחרות. צורות מסוימות של קטרקט נרכש, כמו זו הקשורה לטראומה או לדלקת של תוך עינית (אובאיטיס) דורשות מודיפיקציה של טכניקה כירורגית סטנדרטית.

למידע נוסף ותיאום פגישת ייעוץ התקשרו:

או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם

הגיל לבדו אינו מהווה התווית נגד לניתוחי קטרקט. בהתאם, ניתוח קטרקט ושיפור הראייה שישיג, עשויים להיות בעלי יתרונות חשובים עבור מבוגרים. ולראייה, נתונים ממאגר אמריקאי גדול המשווים שיעורי שבר בירך בחולים עם קטרקט שעברו או לא עברו ניתוח קטרקט, מצאו ירידה של 16 אחוזים ביחס הסיכויים המותאם לשבר בירך תוך שנה בחולים שעברו ניתוח ו23 אחוז ירידה בקרב חולים עם קטרקט חמור. בנוסף, מחקר אורכי של למעלה מ-550,000 מבוגרים ציין ירידה יחסית של 9 אחוז בתאונות דרכים קשות בשנה לאחר ניתוח קטרקט ראשון.

האינדיקציה ותזמון הניתוח תלויים במידה מסוימת בנוכחות או היעדרה של מחלת עיניים נוספת. למשל, מטופלים ללא מחלת עיניים נוספות – הבחירה אם ומתי להמשיך בניתוח צריכה להיקבע על ידי המטופל לאחר שקיבל הסבר מפורט על כך ולא על ידי המנתח. אך במקרים בהם הקטרקט מגביל את המעקב של מחלות רשתית או עצב הראייה, או במקרה הנדיר בו הוא גורם לגלאוקומה – יש אינדיקציה לניתוח גם אם המטופל לא "מרגיש" שהקטרקט מפריע לראייה שלו.

עבור חלק מהמטופלים, ניתן לתקן קוצר הראייה המחמיר בעקבות הקטרקט עם שינוי בתיקון המשקפיים. פעם הייתה דעה רווחת שיש לשקול לדחות את הניתוח קטרקט כל עוד ניתן לתקן את החדות הראייה המופחתת באמצעות משקפיים בכדי לענות על צרכי המטופל. עם זאת, היום, ישנו תחום שלם שנקרא refractive lens exchange (החלפת העדשה לצרכים רפרקטיביים) שהולך ותופס תאוצה ובמצב כזה לא מדובר ממש בניתוח קטרקט אלא ניתוח להחלפת עדשה מכיוון שטרם התפתח קטרקט של ממש. במקרים נדירים, המטופל אינו יכול לסבול את התיקון המלא של הרפרקציה מכיוון שהתוצאה אינה מאוזנת ביחס לעין השנייה.

מטופלים עם מחלת עיניים נוספת – על רופא העיניים להעריך מה הפרופורציה או ההיבט של הראייה המופחתת על ידי קטרקט בנוכחות פתולוגיה משותפת כמו ניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD), גלאוקומה או רטינופתיה סוכרתית. גם אם נראה כי קטרקט מהווה אובדן ראייה באופן חלקי בלבד, ניתן לשקול ניתוח אם תהליך המחלה האחר נמצא בשליטה והחולה מבין כי הפרוגנוזה להחלמה מוחלטת של חדות הראייה חלקית. לחולים רבים עם ליקוי ראייה מקטרקט ו-AMD או רטינופתיה סוכרתית יש שיפור משמעותי בתפקוד הראייה לאחר ניתוח קטרקט, גם כאשר מחלת רשתית במקביל מונעת התאוששות של ראייה עד ל20/20.

בדיקות עזר שיכולות להיעשות לפני הניתוח, כגון מד החדות הפוטנציאלי (PAM), עשויות לספק מידע שימושי בייעוץ אם ניתוח קטרקט עשוי להניב שיפור בראייה בחולים עם פתולוגיה נוספת. נתונים רטרוספקטיביים מצביעים על כך שניתוחי קטרקט לחולים עם "AMD רטוב" יכולים לשפר את הראייה, אך יש צורך במעקב צמוד לאחר הניתוח בגלל מגמה לעליה מוגברת של עיבוי מקולרי או ציסטות.

הערכה טרום קטרקט


לאחר קבלת ההחלטה על ניתוח, יש לקחת בחשבון מספר גורמים כאשר מתכננים את הניתוח:

  1. תזמון הניתוח בעין שנייה וניתוח קטרקט דו צדדי

ניתוח קטרקט דו צדדי אינו שגרתי בגלל חששות הקשורים לאפשרות של זיהום דו צדדי, אופטימיזציה של הרפרקציה לאחר הניתוח ופוטנציאל לשינוי טיפול בהתבסס על סיבוכים כלשהם בעין הראשונה. עם זאת, קיים פוטנציאל לחיסכון בעלויות, לשיפור בנוחות של מטופלים ולהמעיט בהגעה לטיפול רפואי. מחקר רטרוספקטיבי השווה בין ניתוח מיידי (באותו יום) לניתוח מושהה (תוך שנה) בעין השנייה ולא מצא הבדל בחדות הראייה, רפרקציה או בשיעור הסיבוכים. לעומתו, מחקר נוסף מצא כי תוצאות הראייה היו טובות יותר עבור דו צדדי, בהשוואה לניתוח קטרקט חד צדדי רק כאשר העין השנייה הייתה עם קטרקט משמעותי או חדות ראייה ירודה. בנוסף, דווח כי ניתוח קטרקט דו צדדי הוא חסכוני יותר.

  1. תכנון לפני הניתוח

אין צורך בבדיקות שגרתיות (מעבדה, הדמיה, אק"ג) בחולים העוברים ניתוח קטרקט. סקירה שיטתית של ניסויים אקראיים השוותה בין בדיקות שגרתיות לפני הניתוח לאי בדיקה או בדיקה סלקטיבית, העלתה כי בדיקות רפואיות שגרתיות לפני הניתוח העלו את עלויות הניתוח, אך לא הפחיתו את הסיכון לתופעות לוואי רפואיות בזמן הניתוח או לאחר הניתוח. אף על פי כן, חולים מסוימים עשויים לדרוש בדיקות ממוקדות לפני הניתוח, למשל, חולים עם התערבויות לבביות לאחרונה או כאלה עם סיכון מוגבר להפרעה מטבולית או מדדי קרישה מחוץ לערכי נורמה.

  1. נוגדי קרישה וניתוח קטרקט

ניתוח קטרקט נחשב לפרוצדורה בסיכון נמוך לדימום. באופן כללי, ניתן להמשיך בטיפולים נוגדי טסיות דם או נוגדי קרישה. עם זאת, ההחלטה להמשיך או להפסיק את התרופות הללו צריכה להתקבל לאחר דיון עם רופא העיניים שמבצע את הניתוח. שיקולים פרטניים צריכים להישקל בהחלטה הזו. עבור אנשים עם סיכון לדימום גבוה יותר (חולים עם סיבוכי דימום קודמים, או במקרים בהם חתך גדול יותר מתוכנן) ניתן לשקול להפסיק את נוגדי הקרישה דרך הפה לפני הניתוח בשיקול משותף עם הרופא משפחה המטפל שלהם.