קטרקט מולד

בניגוד לסברה הרווחת לפיה קטרקט מתרחש רק בקרב אנשים מבוגרים, ילדים ותינוקות יכולים להיוולד עם קטרקט או לפתח אותו בגיל הילדות. קטרקט מולד גורם לאותם תסמינים כמו קטרקט במבוגרים – ערפול ועכירות בעדשת העין שמביאים לטשטוש ראייה או עיוורון במקרים חמורים. עדשת העין ממוקמת מאחורי האישון, היא שקופה במצבה הטבעי ומאפשרת לאור לחדור ולהתמקד על הרשתית. כאשר מתפתח קטרקט, העדשה הופכת לעכורה ומעוננת , האור לא יכול להתמקד והתמונה המתקבלת היא מטושטשת ומעוותת. 

למידע נוסף ותיאום פגישת ייעוץ התקשרו:

או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם

איך העין שלנו עובדת ? 

כאשר האור חודר לעין שלנו הוא ממוקד תחילה על ידי הקרנית (שכבה שקופה בקדמת העין) ולאחר מכן באופן מדויק יותר על ידי העדשה, כך שהוא ממוקד באופן אופטימלי על הרשתית. שבירת האור ומיקודו על ידי הקרנית והעדשה עוזרות להפוך את הראייה לברורה וחדה. הרשתית היא שכבת העין האחורית, רגישה לאור וממירה אותו לאותו חשמליים אשר נעים לאורך עצב הראייה אל עבר המוח. המוח מפרש את האותות האלה ויוצר את התמונה הסופית אותה אנו רואים.

כשתינוק נולד, העיניים והמוח לומדים לעבוד יחד, והקשר בניהם ידוע כמסלול החזותי. מסלול זה מתפתח לאורך הילדות ועד גיל 7-8. במהלך תקופה זו חשוב שהעיניים ישלחו תמונה ברורה וקבועה אל עבר המוח. הזמן החשוב ביותר להתפתחות המסלול החזותי הוא 2-4 החודשים הראשונים לחיים – במידה והעיניים לא שולחות למוח תמונה ברורה בפרק זמן זה ייתכן שהמוח לעולם לא ילמד לראות בבירור. לאחר גיל שמונה, המסלולים החזותיים וחלקי המוח שאחראים על הראייה מסיימים להיווצר באופן מלא וקשה לשנותם לאחר מכן. לכן, חשוב לטפל בבעיות ראייה לפני גיל זה, ובעדיפות לכמה שיותר מוקדם. במידה וילד סובל ממצב בעיניים שמשפיע על הראייה, כמו קטרקט מולד, מערכת הראייה לא תתפתח כראוי וזאת מפני שקטרקט פוגע בכמות הגירוי החזותי שהעין שולחת אל עבר המוח.

מה זה קטרקט מולד ? 

בניגוד לסברה הרווחת לפיה קטרקט מתרחש רק בקרב אנשים מבוגרים, ילדים ותינוקות יכולים להיוולד עם קטרקט או לפתח אותו בגיל הילדות. קטרקט מולד גורם לאותם תסמינים כמו קטרקט במבוגרים – ערפול ועכירות בעדשת העין שמביאים לטשטוש ראייה או עיוורון במקרים חמורים. עדשת העין ממוקמת מאחורי האישון, היא שקופה במצבה הטבעי ומאפשרת לאור לחדור ולהתמקד על הרשתית. כאשר מתפתח קטרקט, העדשה הופכת לעכורה ומעוננת, האור לא יכול להתמקד והתמונה המתקבלת היא מטושטשת ומעוותת.

מהם הסימפטומים בקטרקט מולד ? 

קטרקט לא תמיד נראה לעין, והתסמינים יכולים להשתנות לפי גיל הילד. אם הילד מספיק בוגר הוא יכול להתלונן על תסמינים חזותיים כמו: ראייה מעוננת, טשטוש ראייה, ירידה בראייה, ראייה כפולה, רגישות לאורות בוהקים או צבעים שנראים דהויים. אם גיל הילד צעיר יותר ואינו יכול להתלונן ניתן להיעזר ברמזים אחרים שיכולים להעיד על קטרקט כמו נקודה לבנה או אפורה על האישון. כמו כן, בעת הארה עם פנס – אמור להיות באופן תקין החזר אור אדום משתי העיניים. במידה והחזר אור זה נפגע והאישונים נראים לבנים במקום אדומים, הדבר יכול להעיד על קטרקט, אם כי קיימים מצבים נוספים שיכולים לגרום לסימן זה. חשוב לזכור שקטרקט יכול להופיע בעין אחת בלבד. ניתן לחשוד בהימצאות קטרקט גם לפי דפוסי התנהגות של הילד, למשל כאשר הילד אינו מסתכל ישירות על פרצופים או אובייקטים אחרים. כמו כן הם עלולים לפזול ולהגן על עיניהם כאשר נחשפים לאור שמש בהיר. גם בתמונות – העיניים יכולות להיראות לבנות במקום אדומות (בגלל החזר האור שצויין). במידה ועולה החשד שהילד סובל מקטרקט יש לפנות בהקדם לרופא הילדים שישלח לבדיקת ראייה, שכן טיפול מוקדם יכול למנוע סיבוכי ראייה לטווח הארוך, שעלולים להיות בלתי הפיכים.

מהן הסיבות לקטרקט מולד ? 

קטרקט לא תמיד נראה לעין, והתסמינים יכולים להשתנות לפי גיל הילד. אם הילד מספיק בוגר הוא יכול להתלונן על תסמינים חזותיים כמו: ראייה מעוננת, טשטוש ראייה, ירידה בראייה, ראייה כפולה, רגישות לאורות בוהקים או צבעים שנראים דהויים. אם גיל הילד צעיר יותר ואינו יכול להתלונן ניתן להיעזר ברמזים אחרים שיכולים להעיד על קטרקט כמו נקודה לבנה או אפורה על האישון. כמו כן, בעת הארה עם פנס – אמור להיות באופן תקין החזר אור אדום משתי העיניים. במידה והחזר אור זה נפגע והאישונים נראים לבנים במקום אדומים, הדבר יכול להעיד על קטרקט, אם כי קיימים מצבים נוספים שיכולים לגרום לסימן זה. חשוב לזכור שקטרקט יכול להופיע בעין אחת בלבד. ניתן לחשוד בהימצאות קטרקט גם לפי דפוסי התנהגות של הילד, למשל כאשר הילד אינו מסתכל ישירות על פרצופים או אובייקטים אחרים. כמו כן הם עלולים לפזול ולהגן על עיניהם כאשר נחשפים לאור שמש בהיר. גם בתמונות – העיניים יכולות להיראות לבנות במקום אדומות (בגלל החזר האור שצויין). במידה ועולה החשד שהילד סובל מקטרקט יש לפנות בהקדם לרופא הילדים שישלח לבדיקת ראייה, שכן טיפול מוקדם יכול למנוע סיבוכי ראייה לטווח הארוך, שעלולים להיות בלתי הפיכים.

אבחון קטרקט מולד

רוב הקטרקטים המולדים מזוהים זמן קצר אחרי הלידה כאשר התינוק נבדק לפני היציאה מבית החולים. חלקם מזוהים על ידי רופא הילדים בבדיקות השגרתיות, ולעיתים עקב חשד של ההורים כאשר הילד רגיש מאוד לאורות בוהקים או כשנראה שמתקשה להתמקד. לאחר שהועלה החשד, ישלח הילד לבדיקת עיניים יסודית שתכלול בדיקה במנורת חריץ בשתי העיניים, בדיקת לחץ תוך עיני (IOP) ובדיקות שגרתיות נוספות.

טיפול בקטרקט מולד

הטיפול בקטרקט מולד משתנה בהתאם לסוג וחומרת הקטרקט, אך ברוב המקרים יידרש ניתוח להסרתו בשלב מוקדם ככל הניתן, כבר בגיל כמה שבועות. ילדים שעוברים ניתוח קטרקט בדרך כלל חווים מעט מאוד כאב או אי נוחות והפעולה מבוצעת תחת הרדמה כללית. בשלב הראשון מפורקת העדשה לחתיכות קטנות עם מכשיר מיוחד, וחלקים אלה מוסרים דרך פתח קטן בקרנית. סיבוכים שעלולים להתרחש, אם כי נדירים, כוללים גלאוקומה, היפרדות רשתית, זיהום או צורך בניתוחים נוספים. לאחר הניתוח יש צורך בשיקום העיניים לצורך תיקון ושחזור הקשרים בין העיניים למוח הדרושים לראייה ברורה. אחד הסיכונים בתיקון קטרקט מאוחר הוא התפתחות עין עצלה, ואז ייתכן שיהיה צורך בכיסוי העין הטובה לאחר ניתוח הקטרקט על מנת לעורר ולעודד את הראייה בעין שלא קיבלה מספיק גירוי חזותי.