ניתוח קטרקט סיבוכים

תופעות לוואי אחרי ניתוח קטרקט

קיימות תופעות לוואי נפוצות ונורמליות שקשורות לניתוח עצמו וצפויות לחלוף בתוך כמה ימים, בניהן:
תחושת אי נוחות בעין, טשטוש ראייה, גרד ואדמומיות בעיניים, יובש, גירוי או תחושה של גוף זר בעין, נפיחות העין או סביבתה, רגישות לאור ואפקט של הילה מסביב לאורות בוהקים.

יום לאחר הניתוח יש להגיע לביקורת אצל הרופא המנתח, הוא יסיר את מגן העין שהונח לאחר הניתוח ויעריך כבר בשלב זה הימצאות של סיבוכים והתקדמות הריפוי.

קיימים כמה תסמינים שעלולים להעיד על סיבוכים ודורשים בירור רפואי דחוף.
ככל שהסיבוכים הפוטנציאליים יתגלו מהר יותר לאחר הניתוח, כך האפשרות להתערבות והתוצאה הסופית יהיו טובות יותר.
במידה וחווים ירידה פתאומית בראייה, אדמומיות בעין או בסביבתה הנמשכת מעבר ליומיים, רגישות מתמשכת לאור, הפרשות מהעין, כאב שלא חולף, חום, בחילה והקאה, הופעה פתאומית של גופיפים צפים בשדה הראייה או אורות מהבהבים, "צל" או "וילון" בשדה הראייה ההיקפי, יש לחזור אל הרופא להערכה רפואית.

ניתוח קטרקט סיבוכים אפשריים

דלקת בעין – המצב נפוץ יותר במקרים בהם הקטרקט היה גדול או צפוף במיוחד.
הראייה תישאר מעורפלת או מטושטשת לאחר הניתוח, אך מדובר במצב שיכול להיפתר על ידי טיפות עיניים אנטי דלקתיות שיביאו לשיפור בנפיחות בתוך כמה ימים, ואיתה לשיפור הדרגתי בראייה.

סינוור אחרי ניתוח קטרקט – רגישות לאור יכולה להיות כחלק מתופעות לוואי נורמליות אחרי הניתוח אך אם הרגישות ממושכת ייתכן כי היא מעידה על יובש או דלקת.
רגישות קיצונית יכולה להיות סימן לזיהום או לדלקת בקשתית (iritis), מצב שיכול להיות מטופל עם טיפות עיניים סטרואידליות.
משקפי שמש מסייעות בהתמודדות עם הסנוור, אך יש לבצע במקביל בירור ולוודא שלא מדובר בסיבוך הדורש התערבות.

פוטופסיה (Photopsia) – ראיית הבזקים של אור או גופים צפים, נגרמת במקרה של היפרדות זגוגית (כאשר הג'ל שבתוך העין נפרד מהרשתית).
תסמינים אלו נוטים לחלוף תוך כמה חודשים, אך במקרי קיצון יש צורך בהתערבות, כמו ויטרקטומיה – ניתוח להחלפת הג'ל שפותר את הבעיה.

בצקת מקולרית אחרי ניתוח קטרקט – מצב שכיח שנגרם עקב הצטברות נוזלים במקולה, נוטה להופיע עד 8 שבועות מהניתוח.
המקולה היא חלקה המרכזי של הרשתית שבאחורי העין.
לעיתים אחרי הניתוח כלי דם ברשתית דולפים והנוזל גורם לטשטוש ראייה.
המצב יכול להיות מטופל על ידי סטרואידים מקומיים (טיפות) וצפוי לחלוף בתוך כמה חודשים, אך דורש מעקב של הרופא המטפל.

דיסלוקציה של העדשה התוך עינית (IOL) – מצב שמתרחש כאשר שתל העדשה החדש אינו יושב כראוי בתוך השקית הקפסולרית של העין שאמורה להחזיק אותו במקומו, או שהקפסולה נקרעה. הסימפטומים שיכולים להופיע הם ראייה כפולה או ראיית קצה העדשה שזזה.
מדובר בסיבוך נדיר שיכול להיות מתוקן על ידי ניתוח מידי, שיביא בדרך כלל לתוצאות טובות.

זיהום תוך עיני לאחר הניתוח – אנדופתלמיטיס. מדובר בזיהום בתוך גלגל העין ותסמיניו כוללים כאב, אדמומיות בעיניים והפרעה חזותית.
הטיפול באנדופתלמיטיס כולל הזרקת אנטיביוטיקה ישירות לתוך העין, וחשוב להתחיל את הטיפול מוקדם ככל הניתן, שכן קיים סיכון לאובדן ראייה קבוע.
הזיהום עלול להופיע גם אם ננקטו כל אמצעי הזהירות במהלך הניתוח והוא בוצע באופן סטרילי.

קרע או היפרדות רשתית – סיבוך זה נוטה להופיע יותר במטופלים צעירים, והוא תוצאה של התרחקות הרשתית מחלקה האחורי של העין.
הסימפטומים של מצב זה יכולים להיות הופעת "וילון" או "צל" בשדה הראייה, הופעת גופיפים צפים חדשים (או החמרה בגופיפים קיימים) או הבזקי אור.
ניתוח מיידי נדרש לתיקון הקרע או לחיבור מחודש של הרשתית, וגם סיבוך זה עלול להביא לאובדן ראייה.